"יש לי חבילה בשבילך"

מיום רביעי אחה"צ, אחרי הפגיעה של ג'עברי, קיומו של הכנס "שיווק באינטרנט" היה בספק מבחינתי: כן יתקיים, לא יתקיים, כן יתקיים לא יתקיים, ככל שנקפו השעות, ככל שהועצמו ההתקפות גבר ועלה אצלי החשש לקיומו. כבר כחודש וחצי עובדת על העיצוב והמיתוג של הכנס "שיווק באינטרנט" של המועצה ברמת הנגב עם עינת דורון "נשים יוזמות בנגב". בונה, תוהה ומדייקת את העיצוב, בודקת את סקלת צבעים, מוסיפה עוד פטרן של נקודות מעשירה ברקע של פסים, וחושבת איזה אייקונים יתאמו ויתחברו עם האמירה של הכנס.

"שמוליק (ראש המועצה) החליט שמקיימים את הכנס", אמרה לי עינת, ומיד החלו לרוץ לי המחשבות בראש.. מה עם השילוט?, מה עם המדבקות.?.. הכל בדפוס בבאר שבע והוא: סגור!,
כל הגראדים שיורים עליהם, הרחובות ומקומות העבודה שוממים, ואיך ניקח את החומרים? תוכנית חלופית החלה להיבנות חיפוש אחר דפוס אחר, התחלתי לבקש הצעות מחיר, זה חייב להיות באיזור, איך נביא את החומרים המודפסים?, תוכנית חלופית היתה חייבת להמצא. ביום חמישי כל היום הייתי במרתון טלפונים, הצעות מחיר ומתחילה לחשוב ולתפור מה עושים, כן יתקיים, לא יתקיים, אבל מתארגנים שכן, הכנס מתקיים.
ראש המועצה כבר דאג לאוטובוסים מכל היישובים, דאג לפתרון עבור הילדים, ואני, בתוך הבלאגן הקטן שלי, מעדיפה לא לחשוב מה עובר לעינת בראש..
ביום ראשון יום לפני הכנס, ואני עוד לא בטוחה מה יהיה איתי, אני אלך? אשאר בבית, המחשבה הראשונה היא מה פתאום לעזוב את הבית, אני נשארת, עינת תבין.
אך ולאט לאט התחילו להסתדר המחשבות והתחלתי לחשוב מסודר, אני אלך, כך הרגעתי את עצמי, אבל אחזור מוקדם, לא, אשאר עד הסוף, ממש הייתי מבולבלת, אמנם אנחנו לא בקו האש אבל יש ללא ספק פעילות אווירית שמורגשת היטב ומעלה גם את תחושת האי נוחות, החרדה, הפחד והחוסר הוודאות מה יהיה בעוד רגע. בינתיים עינת נוסעת להביא את התוכניה, גלויה, ומדבקה לשקית מהדפוס בדימונה והיא בקשר עם המנחות, כן יגיעו, לא יגיעו, מבקשות אישור משטרתי ואני מבינה את חששותיהן. הרי גם אני ביטלתי בשבת את התוכניות, לנסוע למשפחה, כולם כבר מתגעגעים, אבל מהחששות והפחד בדרכים, נשארנו בבית.

מימין: מתוך העבודה על דף הנחיתה, שקית המתנות והמחברת ומיכל פריזה, האלופה.. עוסקת במוצרי יודאיקה והחלה לעצב מטפחות מודפסות והדפיסה על מטפחת את באנר.

לחץ. לחץ. לחץ. מה אני עושה?

כדי להקל על עינת אמרתי לה שאני אטפל בשקיות, שקיות ה"גודי באג'ס" השקיות אריזה הן שקיות מלאות בדברים כייפים לבאות הכנס: מחברת שעוצבה והודפסה במיוחד ושאר דברי שיווק של עסקי נשים מהאיזור. הושבתי את בני איתי לידי ואמרתי לו: "אתה רוצה להרוויח כסף?" לי היתה ברורה התשובה שלו, והוא רק מחפש דרכים לממן עוד אריזה של סופרבול, לכן הוא התיישב והדביק את המדבקות על השקיות "אמא, כמה כסף אני אקבל?", "הרבה" עניתי לו, העיקר שתדביק חשבתי לעצמי, והוא השחיל את הסרט הירוק לתוכניה ואני קשרתי אותה, ממש עבודת צוות.

עם התחלת העבודה על המשימה, והתחושה של העשייה כבר התשובות היו בידי, אני נוסעת, ונראה מה יהיה.

הילדים בבית הספר, והם בטוחים. 

אני הולכת לכנס.

השקיות.. (צילום: מזי לבל לרנר)

אחה"צ הגיע, זמן בילוי עם הילדים, ובערב משמרת שנייה, הפעם עם ציון שעזר לי לסיים, הכנסנו את המחברות ל-150 שקיות, ושאר דברי השיווק. כל המשפחה נרתמה לעניין.
ביום הכנס, התרגשות רבה, כאילו אני ארגנתי את הכנס, תהיתי מה תהיה התפוסה,  יבואו נשים לכנס, לא יבואו,  שאלה שעמדה באוויר הרבה זמן לאחר ההחלטה להמשיך עם התוכניות כמתוכנן.

לצד הכנס התקיים יריד ובו מכירות "תוצרת הנגב" גם אירוס הגיעה העם כל המוצרים עליהן עבדנו בחודשים האחרונים לבניית הזהות שלה.

המוצרים של אירוס, אריזות, למוצרים שונים, עיצוב כרטיסים המלווים את המוצרים, כרטיס ביקור ועוד..
למוצרים שהיא רוקחת ברוקחות טבעית  

ואכן, לאט לאט הגיעו נשים, ולבסוף.. המקום היה מלא עד אפס מקום..

 התור בכניסה.  למטה  בצד ימין עינת דורון מארגנת הכנס ובתמונה השמאלית: שלומית (concept teller) שכתבה את כל הכתיבה השיווקית לכל הכנס.  (צילום:מזי לבל לרנר)

הכנס התחיל בהקדמה של עינת, שדיברה עלינו הנשים ואיך אנו מבצעות את הקניה המקוונת. הרכישה שלנו היא אינה מידית, אנו צריכות ליצור קשר עם המוכרת, לשמוע את עצתה והכוונתה של המוכרת וזה חלק מהיישות הטבעית של שלנו הנשים, מרוב שאנו אוהבות לדבר, גם יוצאות לנו כמה עצות על הדרך..  ולכן אם זה יקדם את המכירה שלי, אז ברור שאני אגיד עוד כמה מילים. אירית צח דוידסון מ social lead עלתה לבמה והמשילה את עבודות השיווק לעולם החקלאות זריעת הזרעים, הטיחוח ולאט לאט תהיה גם הנבטה,  אך מה שחשוב הוא בניית הייחוד והזהות בפעילות השיווקית, היא דיברה על החלום, לשחרר את כל מה שכובל אותנו ולחשוב הכי רחוק שאפשר, וכך נזכרתי בסדנת "החלום" של קרן שביט שהיתה אצל מיה לנדאו באירוע "עכשו אני" ונזכרתי בחלום, בחלום שלי ושם בפעם הראשונה העזתי לחלום, ללא עכבות ללא מכשולים, והיא הזכירה להמשיך לחלום ולראות בדרך איך אט לאט אני בונה צעד ועוד צעד כדי לממש אותו. לאחר מכן עלתה קרן כהן מקייסי קול'ג על דיוק ואפיון העסק שלנו וכך נבנה את האסטרטגיה השיווקית הנכונה לכל עסק, אחרי ההרצאה שלה הבנתי כי האסטרטגיה הנכונה לי היא: דיוור אלקטרוני, תתכוננו להתחיל לקבל ממני דואר אלקטרוני. לא להגדיר אותי כספאם....

המנחות בפעולה למעלה מימין : אירית צח דוידסון, קרן קייסי קול'ג, ורוזין רוזנבלום,
ובתמונה התחתונה מימין:, רוזין, מיכל מורנו, וקרן.  (צילום: מזי לבל לרנר)

אחריה עלתה רוזין רוזנבלום, שהצחיקה אותנו בהמשלתה את הכתיבה השיווקית לסיטואציות יומיומיות כדי להבין את השיחה מול הלקוח, ודיברה על כתיבת כותרות המניעות לפעולה, אגב, רוזין, מה דעתך על הכותרת?... ואחריה מיכל מורנו שדיברה על פרסום ממומן בגוגל ואיך אנו כעסקים קטנים יכולות להצליח לעשות זאת בתקציב קטן אך יעיל. יצאתי מההרצאות מלאה אך רעבה.. לארוחת צהרים, טעימה ודשנה. ואחרי הארוחה הכרתי את גרלצת, מחפופון, וגועלולו דמויות שכל אמא צריכה לצידה בעודה מנסה לגדל את הילדיה (כמובן לצד בעלה התומך) ואני כאמא שבתחילת דרכה אמרה "אני אהיה אמא רגועה, לא אצעק בבית", זו היתה ההצהרה שלי כששירה נולדה, ואחרי כמה חודשים ההצהרה התפוגגה לה כלא היתה. גלית וטלי מ wowmom פיתחו סט של מוצרים שבאו מתוך האני הפנימי שלהן, ומתוך האמהות ותיארו את הדרך שעברו עם שיווק המוצרים. וגם פה הן דברו על הנאמנות לעצמי, לא לתת לאחרים להזיז אותי מהאמת הפנימית המניעה אותי. 

גרלצת, מחפופון וגועלולו - פרי יצירתן של גלית וטלי מ wowmom בסדנא. ( צילום: מזי לבל לרנר)

הבחירה ללכת לכנס ולא לוותר היתה בחירה מצויינת, לפגוש חברות, להתמלא, להתאורר מהבית,


ללא ספק כל אחת יצאה עם חבילה, חבילה של עצות, כלים, רעיונות והכוונות לקידום העסק שלה.
אני את החבילה שלי, קיבלתי.

עינת, עשית זאת.