סוכתי הסוכה נהדרת ופרחונית..

כבר במהלך הקיץ יאיר אמר לי :"אמא, מתי בונים סוכה?" ולמען האמת מי חושב על חגי תישרי באמצע החמסין? והנה אותם חגים כבר כאן, ואנו במחציתן בחלק היותר כיפי שלהם. לאחר הארוחות הדשנות של ראש השנה לאחר יום כיפור עכשיו בפאן הסוכה, הקישוטים וכמובן חול המועד והטיולים.

כבר כמה שנים יש לנו סוכה, שכשעה אחרי צאת יום הכיפורים היא ניצבת איתנה, ממש כמו במצווה.

כל "הכיף" שהיה לנו בילדותינו, לאבות במיוחד, חיפוש אחר קרשים ובניית אותה סוכה שלא תתפרק עלינו היתה משימה לא פשוטה, וארכה מספר ימים. סדינים ישנים שעטפו את קירותיה, ובכל קיר סדין אחר. מדפי ה"לאישה" של יום כיפור הכנו שרשראות ארוכות. בתקופה זו שבה הסוכה שאנו בונים היא סוכת נחלים ונבנית כמעט באופן מיידי והופכת את החיים ליותר קלים אך יותר מאתגרי משום שהקישוטים הם העניין היצירתי יותר.

השנה, התחילו הילדים כבר בבוקר יום הכיפורים לעשות שרשראות, וקישוטים. ובכללם היונה המיתולוגית, עליה לא מוותרים, הביאו הקטנים מהגן, וגם הפנס מקושט בנצנצים. אך הפעם חשבתי לעשות את הקישוטים פרחוניים ובדוגמאות קצת אחרות, ואותם הקישוטים המוכרים לנו מהילדות הכנו מפאטרנים שעיצבתי עבור פרוייקט הקישוט: עשר דוגמאות שונות בצבעים שונים, פרחים, ורדים, דגמים רומנטיים, לצד דגמים מפוספסים חלקם מלאים בנקודות שובבות.

דוגמאות של הפאטרנים המחכים לכם להורדת בסוף הפוסט

הנחתי על השולחן בסוכה את כל הניירות, מספרים, דבק צבעים.. ועם חצי מהשבט הבוגר שלי המשכנו את מלאכת הקישוט, שירה הביאה את אייפד, לקבל השראה,

השולחן ערוך ומוכן

והשולחן לאחר כמה דקות של עבודה

איתי כבר ידע שהוא מכין ציפור בחר את הנייר החל לקפל, גזר את הציפור והשחיל את הסרט.

איתי מקפל, גוזר ומכין ציפור

שירה הביאה חותכן של לב והחלה לחרוץ ולקשט וכך נולדה הספירלה.

הספירלה של שירה מנקודות ופרחים

הזמנו את החברה של שירה שגם היא מצאה רעיון מקסים משלה. אבל לאחר שראיתי כמה התאמצה "הסכמתי" שתיקח את הקישוט שהכינה לסוכתה.

היופי הוא בחוסר השלמות, הקצת עקום, הגזור לא מדוייק, אבל זה שלהם, והעבודה היא איתם. ברור שלאחר כמה זמן מצאתי את עצמי לבד, אבל היתה לי תחושה של סיפוק לעבוד איתם ולגלות את מה כל אחד אוהב לעשות בניירות השונים. כל אחד כיוונו,עניינו ועולמו.